חקירת קטין במשטרה - פתיחת תיק לקטין
לפני מספר ימים פורסמה באחד מאתרי החדשות הגדולים בישראל כתבה, בה מסופר כיצד נהגו כנופיית פשע מהמרכז לנצל את תמימותם של קטינים בבתי ספר תיכון בכדי לפרוץ לבתיהם של תושבי האזור.
השיטה בה נקטו חברי הכנופיה התאפיינה בפיתוי תלמידי התיכון להעתיק דוגמת מפתחות מתיקי התלמידים על ידי הטבעתם בפלסטלינה, זאת בתמורה לתשלום כספי. בהטבעות הפלסטלינה השתמשו חברי הכנופיה בכדי לשכפל את מפתחות הבתים, ובסופו של דבר לפרוץ אל הבתים ולגנוב מהם רכוש.
האשמה במקרה זה, אינה מיוחסת ישירות לחברי הכנופיה, אלא מתחלקת בין תלמידי התיכון אשר ביצעו את הטבעת המפתחות וסיפקו את כתובות התלמידים, לבין חברי הכנופיה אשר ביצעו את מעשי הפריצה בפועל, ובסופו של דבר, אל ראש הכנופיה, עבריין בכיר ומוכר למשטרה, אשר הגה את הרעיון והרכיב את הכנופיה במטרה ברורה לבצע מעשי פריצה לבתים הסמוכים לבית הספר. במהלך החקירה, ביצוע השוטרים כחלק מהחקירה כוללת, חקירה של הקטינים המעורבים בפרשה.
אין ספק שהנושא של ביצוע עבירות פליליות מצד בני נוער קטינים הינו נושא מאוד שכיח ואנו קוראים מידי יום על בני נוער קטינים שנעצרו ע"י המשטרה וזומנו אל חקירה במשטרה. אני מזמינה אתכם להמשיך לקרוא את הפוסט בנושא חקירת קטין במשטרה בבלוג האישי שלי.
תקיפת שוטרים - הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקיד
שוטרים הם אלו שאמורים לשמור על הסדר הציבורי, להגן עלינו, ולדאוג כי חוקי בית המשפט נאכפים. מהסיבה הזו עבירות פליליות, שמתבצעות נגד שוטרים נתפסות בעיני החוק כהפרה חמורה ובוטה של הסדר ושל החוקים, מעין פגיעה במי שאמור למנוע מאיתנו להיפגע. ועל כן החוק מתייחס בצורה חמורה למי שחשוד שביצע עבירת תקיפת שוטר או הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו.
האנטגוניזם כלפי השוטרים מוכר לי מעבודתי כעורכת דין, ולא אחת נתקלתי במצבים, שבהם נאשמים "לחוצים", המעוניינים להוכיח את חפותם, התנהגו בצורה אלימה כלפי שוטרים מתוך תחושת "מוצא אחרון". כדאי להכיר את החוק, ולהבין כי תקיפת שוטרים אינה מתקבלת בסלחנות במערכת החוק במדינת ישראל.
אני מזמינה אתכם להמשיך לקרוא על עבירת תקיפת שוטרים ועל הפרעה לשוטר במילוי תפקידו בבלוג שלי, במאמר חדש שהעלתי על תקיפת שוטרים והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקיד.
חיפוש ללא צו בית המשפט - נגה ויזל
ע"פ פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש ) תשכ"ט 1969 שוטר זקוק לצו בית משפט כדי לבצע חיפוש. אולם, ע"פ סעיף לחוק לשוטר יש סמכות לבצע חיפוש ללא צו במקרים הבאים:
- לשוטר יש יסוד להניח שבמקום מבוצע פשע או לשוטר יש יסוד להניח שבוצעה שם עבירת פשע לפני זמן קצר -מה ההגדרה של פשע? עבירה שהענישה עליה בחוק עולה על 3 שנות מאסר.
- תופס המקום פונה לעזרת המשטרה - לדוגמא: אישה מתקשרת למשטרה וטוענת שבעלה ניסה לאנוס אותה או היכה אותה.
- אדם המצוי במקום פנה לעזרת המשטרה ויש יסוד להניח שמבוצעת שם עבירה פלילית - לדוגמא: שכן שומע צעקות ויריות ומתקשר למשטרה.
- שוטר רודף אחרי אדם המתחמק ממעצר או נמלט ממשמורת חוקית.
- בעבירות סמים לשוטר יש סמכות להיכנס לחצרים אם יש לו חשד שמתבצעת במקום עבירה מסוג עוון = מה ההגדרה של עוון: עבירה שהעונש עליה הוא יותר מ3 חודשי מאסר ופחות מ3 שנים. לדוגמא: "החברה" נמצאים בבית מעשנים ומחזיקים כמות קטנה של סם מסוג חשיש לשימוש עצמי. גם במקרה הזה יש לשוטר סמכות לבצע חיפוש ללא צו של בית משפט .
מה הכללים לעריכת חיפוש? סעיפים 26-29 לחוק מסדירים את הנושא:
הכלל הוא שחיפוש יבוצע בפני שני עדים שאינם שוטרים.
חריגים לכלל:
- בשל דחיפות החיפוש אין מספיק זמן להבאת עדים, אולם השוטרים ירשמו בדו"ח מה הסיבה לביצוע חיפוש ללא נוכחות עדים.
- בית משפט קבע שהחיפוש יבוצע ללא נוכחות עדים.
- המחזיק בבית מוותר על נוכחות עדים.
ייצוג עצורים - יצוג חשודים או נאשמים
לכולנו כבני אדם ישנה נטייה לשפוט אדם, החשוד במעשה פלילי עוד בטרם הוכחה אשמתו, על אחת כמה וכמה בתקופה שבה האלימות חוגגת וכמות העבירות הפליליות המתבצעת היא עצומה.
אולם, למעשה אדם הנחשד במעשה כלשהו, והוא מצוי בשלבי מעצר - עדיין בחזקת חף מפשע, ומגיעות לו זכויות יסוד ברורות וחשובות, דוגמת ייצוג על ידי עורך דין בשלבי המעצר.
מעצרים - מעצר ימים או מעצר עד תום ההליכים?
במדינה ישראל ישנו מספר רב של עבירות פליליות, וקיימים שני סוגי מעצרים: מעצר ימים ו- מעצר עד תום ההליכים, הנבדלים ביניהם הן בנסיבות המעצר והן בצורת השחרור. הליך המעצרים בא לידי ביטוי בחוק סדר הדין הפלילי, הקובע את מטרות המעצר ואת שלביו.
בפוסט חדש שהעלתי אל הבלוג שלי, תוכלו לקרוא על החשיבות בבחירת עורך דין פלילי מקצועי בכדי שזה ייצג אתכם בעת ההליך הפלילי המתנהל נגדכם. בעת חקירה במשטרה, במעצר, ובבית המשפט - ייצוג עצורים במעצר
הארכת מעצר - שאלה לעורכת דין נגה ויזל
שאלה דחופה אל עורכת דין נוגה ויזל: רציתי לקבל הסבר על תהליך של הארכת מעצר. איך מתנהל התהליך של הגשת בקשה להארכת מעצר. ומה קורה במידה ואין לי עורך דין פלילי שמייצג אותי.
תשובה: חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) התשנ"ו 1996 קובע, כי הודעה על מועד הדיון בבקשה להארכת מעצרו של החשוד תימסר ללא דיחוי לעורך דינו של החשוד ואם אינו מיצוג ע"י עורך דין פלילי – לאדם קרוב אליו. הדיון יתקיים בנוכחות החשוד. אם מפאת מצב בריאותו, החשוד אינו יכול להשתתף בדיון, הדיון ייערך בנוכחות עורך דינו, ואם אינו מייצוג, ימנה לו בית משפט עורך דין מטעם המדינה,עד שיוכל להתייצב בדיון. בדיון בבקשה להארכת מעצר יבחן השופט האם מתקיימת עילת מעצר, והאם לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של חלופת מעצר.
-
-
ייעוץ פלילי ללא התחייבות!
